ועדת הישיבות בא"י ואח' נ' שרשבסקי ואח'

החלטה

אני נדרשת להכריע בבקשת המבקשים, הם הנתבעים 1 ו-2 לפסיקת הוצאות בגין התביעה שהוגשה כנגדם ונמחקה.

קראתי את טיעוני הצדדים לעניין זה, כפי שהוגשו לתיק וכן שמעתי את טיעוניהם בישיבה ומסקנתי היא כי יש לדחות את הבקשה לפסיקת הוצאות.

המבקשים היו הרשומים כבעלים בנכס וגם אם התובעים ידעו על כך שהנכס נמכר לנתבעים 3 - 14, מבחינה משפטית, היה עליהם לתבוע גם את הבעלים הרשומים, הם המבקשים דנן.

יש לשים לב לעובדה כי, על פי חוזה המכר של המבקשים עם הנתבעים האחרים, המכירה היתה ביום 19.08.09.

ההתמוטטות של הנכס, נשוא ההליך דנן, אירעה ביום 18 או 19 לנובמבר 2009, קרי, זמן קצר ביותר לאחר המכירה.

לפיכך אין לצפות מן התובעים כי ידעו בדיוק מתי החזקה עברה לנתבעים האחרים, אם בכלל, בטרם ההתמוטטות.

יתר על כן, המבקשים הם אלה שקיבלו את דמי השכירות באותה התקופה כך שטענת התובעים כי הם סברו שלנתבעים יש זכויות בנכס היא סבירה בנסיבות.

ועוד, טענת התובעים כי הם פנו אל הנתבעים 1 ו-2 עוד בטרם הגשת התביעה, מגובה במסמך (סומן מב/1 בישיבה מיום 30.12.09) ואילו הנתבעים לא הצביעו על מסמך תשובה שלהם בו ניטען שהם מכרו את הנכס ואין לפנות אליהם בעניין.

המסקנה היא כי התביעה הוגשה כנגד המבקשים כדין ובתום לב.

יש עוד להוסיף ולציין כי, המבקשים לא הגישו כתב הגנה אלא מסרו הודעה לאקונית, החתומה על ידם, כי הם מכרו את הנכס. בהתאם לכך הם גם לא הגישו תצהיר עדות ראשית, לפיכך לא נגרמה להם טירחה גדולה בשל התביעה.

אומנם המבקשים הופיעו, ככל הנראה, לישיבות בית המשפט (משום מה הדבר לא תועד בפרוטוקול), אולם, כאמור לעיל, אין להטיל על התובעים את ההוצאות בשל כך, כל עוד לא הוברר כי אכן למבקשים כל אחריות לאירועים.

לסיום, התביעה הוגשה כדין כנגד המבקשים וכאשר לתובעים התברר כי ראוי למחוק אותם, הם הסכימו לכך.

לאור האמור – אני דוחה את בקשת המבקשים להטלת הוצאות לטובתם.

ניתנה היום, י"ח חשון תשע"ד, 22 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: